פסק-דין בתיק ב"ל 10207-10

התביעה שבפנינו עניינה זכאות התובעת להענקה מטעמי צדק.

רקע עובדתי

1.                  התובעת עבדה כמורה שכירה במשך כ-7 שנים. בחודש ינואר 2009 עברה התובעת לעבוד כמטפלת במשפחתון מטעם משרד התמ"ת, באמצעות עמותת "נאות מרגלית". העמותה מרכזת את המשפחתונים במקום מגוריה של התובעת, העיר ביתר עילית, מנהלת את רישום הילדים ומעבירה למטפלות את התשלומים המגיעים להם ממשרד התמ"ת. התובעת הגישה טפסים שונים למס הכנסה. לטענת התובעת, סברה כי היא עובדת של "נאות מרגלית" ולא ידעה כי עליה לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסותיה כעצמאית.

2.                  ביום 1.7.09 הודיעה התובעת לנתבע כי היא בשמירת הריון. ביום 6.7.09 הסדירה התובעת מעמדה כעצמאית בנתבע החל מיום 1.1.09, לאחר שהובהר לה כי היה עליה להרשם כעצמאית.

3.                  ביום 10.9.09 הגישה התובעת גמלה לשמירת הריון החל מתאריך 1.7.09. התביעה נדחתה ביום 21.9.09 עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח וכן בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 בשל כך שלא צברה תקופת אכשרה מספקת המזכה בגמלה.

4.                  התובעת ילדה ביום 16.9.09. לתובעת שולם מענק לידה, הואיל ושילמה את חוב דמי הביטוח קודם ללידה.

5.                  התובעת הגישה ביום 24.9.09 תביעה להענקה מטעמי צדק, אשר נדחתה ביום 8.12.09. על דחיית תביעתה זו מלינה התובעת בתביעה שבפנינו.

6.                  התובעת הגישה תצהיר מטעמה, והנתבע הגיש תעודת עובד ציבור. בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 19.1.11, לא התקיימה ישיבת הוכחות בתיק היות שהעובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.

גדר המחלוקת

7.                  השאלה שבמחלוקת היא האם התובעת זכאית להענקה מטעמי צדק לפי תקנה 3(10) לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975, של גמלת שמירת הריון מחודש יולי 2009.

8.                  לנוכח הסכמת הצדדים לפיה מדובר בשאלה שאינה במחלוקת עובדתית אלא משפטית, התיק התנהל על דרך של סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

9.                  תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975 (להלן: "התקנות") מונה את הסיבות למתן הענקה מטעמי צדק בס"ק (1)-(10), כאשר ס"ק (10) הינו סעיף ה"סל":

בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה במקרה שלא אושפזה יולדת או נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח, כולם או מקצתם, ונוצר פיגור לפי סעיפים 98 או 181 לחוק מחמת אחד מאלה:

(1)   מחלה או תאונה;

(2)   מאסר או מעצר;

(3)   פסלות לדין או פשיטת רגל;

(4)   שירות בצבא-הגנה לישראל;

(5)   הימצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חפשי עם ישראל;